סיפורים יש הרבה בעולם – על הבלוג אוספת אוצרות.

(כל ציטוטי הכותרות הן מהשיר ספר לי סיפור של תרצה אתר).

אני ממשיך במסע שלי בעקבות בלוגים של טיולים. אני חייב להודות שהמסע הזה חושף אותי לדרכים מגוונות ושונות לכתיבת בלוגים. תמיד מעניין לראות כתיבה שונה מהכתיבה שלך. המגוון של הבלוגים הוא מאוד גדול ומרשים, וכל אחד יכול למצוא כאלו שהשפה שלהם מדברת אליו באופן עמוק, ואולי אפילו למצוא כמה בלוגים שידברו לרבדים שונים של האישיות שלו.

העובדה שהבלוגים לא נכתבים מתוך מחשבה עיתונאית מקצועית של הגשת תוכן מצליחה לחשוף משהו יותר עמוק מהאופי של הכתוב שעובר אלינו הקוראים, וממילא יוצר יותר הזדהות וקשר אישי לתוכן. הבלוג שאני כותב עליו היום "אוספת אוצרות" של רבקה קופלר מצליח להעביר באופן חזק מאוד את הנוכחות של הכותבת בתוך הבלוג.

והתחלתי לספר היה היה עולם אחר 

רבקה במהותה היא מספרת סיפורים והאופי הזה מלווה באופן מובהק מאוד את הבלוג. אמנם, כמו בכל בלוג טיולים טוב ניתן גם בבלוג הזה לקבל מידע וטיפים רבים לטיולים שיכולים לעזור לבלוג להתקיים, אבל הנשמה של הבלוג הזה היא לא רק בעזרה המקצועית שלו אלא ביכולת לספר את סיפור של הטיול.

הרבה מאוד פעמים רבקה מרחיבה על נושא מסויים שמעסיק אותה הרבה מעבר לתיאור שנדרש בשביל הטיול עצמו. לפעמים אפילו נדמה שהטיול היה רק תירוץ בשביל לכתוב סיפור טוב. הרבה פעמים אני מוצא את עצמי מגיע לבלוג בשביל מידע תיירותי ונשאר בסופו של דבר בשביל הסיפור והנושא שעלה בפוסט. היכולת הזו לספר סיפור שהוא גדול יותר מהטיול עצמו היא מופלאה בעיני. יש בלוגים שאני קורא רק כשאני מתכוון לטייל למקום שעליו נכתב הפוסט. את הבלוג "אוספת אוצרות" נעים לקרוא גם במנותק מתכנון טיול.

כך למשל, פוסט שמתאר את טאלין יכול לגלוש בקלות למפגש עם ישראלי שעובד בטאלין בשירות המדינה ומחיה בעיני רבקה את הדמות של יואל המרגל מהספר של עמוס עוז "לדעת אישה" שמתרחש באזור. פוסט על הלסנקי מצליח להעביר את הקסם החמקמק של העיר, שקשה מאוד לתאר אותו.

האמת היא פשוטה מכולן נערה נערה

אם אני מנסה לדייק יותר ולהגדיר מה מוצא חן בעיני בבלוג הזה, עולה לפני מיד השם שרבקה נתנה לבלוג "אוספת אוצרות". נדמה לי שזה מה שרבקה מצליחה לעשות באופן כל כך יפה. היא מטיילת בעולם ומצליחה לראות בכל מיני מצבים וטיולים את האוצרות הגלומים בהםף ולהכניס אותם לאוסף שלה. זוהי ראייה מאוד מיוחדת שאין אותה להרבה אנשים.

אחת הסיבות העיקריות לצאת לחופשה, היא היכולת לצאת קצת משיגרת החיים ולהצליח לראות באופן יותר עמוק את המצב האנושי. הרבה פעמים אנחנו יוצאים לחופשה ולא מצליחים להתנתק באמת מכל ההרגלים שמלווים אותנו. אנחנו הולכים למקומות מאוד מרשימים ויפים, אבל אנחנו נשארים אותו דבר בסביבה אחרת. יתאנו לחופשה ברמה הפיסית אבל לא ברמה המנטלית. הפסוטים בבלוג של רבקה מצליחים לגרום לי לראות נקודות פשוטות בעולם במבט שונה, ולכן באופן עמוק הם הכנה מצויינת לחופשה.

התחלתי לדבר עולם אחר לאהבה

הסיפור החסידי המפורסם מספר על אדם שחלם חלום על אוצר מתחת לגשר והלך לחפש אותו. ליד הגשר הוא פגש שומר שלא הסכים לתת לו לחפור ואמר לו שלא ילך סתם אחרי חלומות הרי הוא, השומר, חולם כבר שנים על אוצר שהמצא במקום אחר. האדם הבין שהשומר חלם שיש בבית שלו אוצר והלך ומצא אותו. הסיפור טוען שלפעמים בחיפוש אחרי אוצרות רחוקים אפשר למצוא את האוצר אצלנו.

גם בבלוג "אוספת אוצרות", בסופו של דבר, האוצר הגדול מתגלה בפנים. לפעמים צריך ללכת רחוק כדי למצוא את האוצר שבתוך הנפש פנימה. אווירה מאוד הומנית ואנושית מלווה את כל הבלוג. אין ספק שמי שאוהב תרבות יהנה מאוד בבלוג הזה. הרבה מאוד פוסטים יחסית מוקדשים למוזיאונים ולמקומות שמראים את הקסם האנושי. ובלא מעט פוסטים המפגשים עם בני אדם מלווים את המפגש עם המקומות.

כמובן, שיש בללוג גם הרבה מאוד תיאורים מפורטים של מסלולי טיול, שמאפשרים לתכנן את הטיולים שלכם. אפשר בקלות להבין אלו מקומות היו מעניינים ואלו פחות. יש מפות של מסלולים שונים נוחים ויפים שעוזרים מאוד לתכנן טיול, ועוד עזרים שניתן להיעזר בהם. את הבלוג מלוות גם תמונות יפות שרבקה צילמה.

בתוך הבלוג יש בחלק מהפוסטים גם נושאים אחרים שלא קשורים לטיולים, וניתן לקרוא דרך האתר גם ספר שרבקה כתבה.

זכות הדיבור לרבקה

מה יש בבלוג?

הבלוג שלי משלב הגיגים שלי עם צילומים שלי. הטקסט תומך בתמונות והתמונות בטקסט. יש בו בעיקר מתאבנים לטיולים. מפות מצויירות וזויות צילום שנותנות נקודת מבט מיוחדת לי. בבלוג אני יוצאת למסעות נוספים: אל זכרונות פרטיים, אל ספרים שאהבתי, אל מוזיאונים ותערכות שאהבתי, יש מדור מיוחד שהוא מסלולי טיול מצולמים – תמונות על גבי מפה מצויירת – תקציר מצולם של טיול דרכים. ועוד – במדור נפרד מהבלוג פרסמתי את ספר הביכורים שלי "השביל העולה להר", רומן הסטורי המתרחש במאה התשיעית.

מה גרם לך להתחיל לכתוב את הבלוג?

כנראה שהצורך לתעד תחושות. פחות מעניין אותי לתת מידע שאפשר למצוא באתרי התיירות הרבים, יותר מעניין אותי "לחפור" לעומק, לשאול שאלות מהותיות , לספר על האסוציאציות שלי, על תובנות, להעניק את הרצון להיות במקום שאהבתי.

מה הדבר הכי מספק מכתיבת הבלוג?

הכל. מהרגע שבו אני הוגה את הנושא, מהרגע שבו אני יודעת על מה אכתוב, מהצילום מהכתיבה, מחיפוש הקשרים בין הטקסט לתמונה וגם מהעניין הטכני הזה של העלאה לבלוג…

מה הטיול שהיה לך הכי משמעותי?

אין אחד כזה. היו הרבה. היו טיולי שיא שאחריהם הייתי צריכה לעבוד קשה כדי למצוא משהו שישווה להם.. לדוגמא – הטיול הזה, מכל טיול למדתי משהו. אבל כתבתי על הטיול שלימד אותי איך לטייל עם ילדי, וכתבתי על טיול שממנו למדתי שאני נהנית יותר מטיולים איטיים, והיה טיול חלומי שהיה ברור לי שלא אחזור ליעד הזה פעם נוספת

לאן עוד היית רוצה להגיע בעולם?

יפן. זה החלום הגדול שלי. אחרי שאגשים אותו אעז לחלום חלומות נוספים

רוצה להוסיף עוד משהו?

תודה רבה. מאוד יפה המיזם שלך, לא מובן מאליו לפרגן ככה ואני מאוד מעריכה.