צילום: אורה גזית – חלומות שמורים
הבלוג חלומות שמורים של אורה גזית הוא אחד הבלוגים המרהיבים והמעניינים ביותר שניתן למצוא היום ברשת בעברית בנושא טיולים בעולם. אורה משלבת בבלוג הזה את האהבה שלה לכתיבה, לצילום ולטיולים.
אין ספק שאורה היא מאלו שטיילו הרבה בעולם ויש לה מה לתת כמטיילת ותיקה. מספר המקומות שהיא טיילה בהם בשנים האחרונות מעורר קנאה. רוב המקומות היו כמובן באירופה: איטליה, בולגריה, איסלנד, בריטניה, שבדיה, דנמרק ועוד, אבל יש גם מקומות רחוקים יותר כמו אוסטרליה וסינגפור. יש בבלוג גם הרבה מאוד פוסטים על טיולים מישראל, שיכולים להאיר מזוית חדשה מקומות מוכרים.
חבוי בתוך תילי מילים
האינטרנט הוא מקום שבו אנשים כותבים וקוראים הרבה, אבל בניגוד לספרים או אפילו לעיתונים, הקצב של האינטרנט הוא מהיר מאוד ומנסה למשוך את תשומת ליבנו במהירות ובבוטות. כל מי ששמע אי פעם את אחת ההדרכות שמסתובבות ביוטיוב על כתיבה באינטרנט, ישים לב מיד שההמלצה המקובלת היא לכתוב לפי המכנה המשותף הנמוך ביותר כדי למשוך את הקוראים.
דווקא בשל כך, יש לי תענוג גדול כשאני פוגש בלוגים שלא מצייתים לכללים האלה וכותבים בשפה עשירה ויפה, ומצד שני מצליחים למשוך אותי בקריאה בצורה כזו שאני לא מרגיש בכלל מאמץ בקריאה. הבלוג של אורה נותן כבוד גדול לשפה וניתן לחוש שמלאכת הכתיבה אהובה עליה, ולא נעשית רק כדי לתאר חוויה שהיא חיצונית לכתיבה. בחלק מהפוסטים אפשר למצוא רמזים לשירים עבריים או למקורות, או משחקי מילים. בעיני, כשאני בא לקרוא בלוגים אני מחפש להתעלות מעל הכתיבה האינטרנטית הרגילה.
כאמור, למרות הכתיבה הגבוהה הקריאה זורמת. נדמה לי שאחת הסיבות העיקריות לכך היא העובדה שבחלק גדול מהמקרים הפוסט מצליח להכניס אותנו מיד לאמצע החוויה. בכישרון גדול כבר בשורות הראשונות של הפוסטים ניתן לחוש את החוויה של הטיול באופן בלתי אמצעי.
משיב אליך גן פורח
במובן הזה הייתרון הגדול של בלוגים לעומת מדריכים מקצועיים מצליח להתממש בכתיבה של
אורה בגלל שחוץ מהידע על המקומות שניתן לטייל בהם נעים לקרוא את הבלוג גם כשאני לא מתכנן כרגע טיול.
הרבה פעמים כשחברים חוזרים מחו"ל הם אוהבים לתאר לנו את כל מה שקרה להם. יש רבים מבין החברים האלו שמספרים סיפור טרחני ומשעמם שיכול לעניין רק את מי שהיה איתם בטיול, וגם זה לא בטוח. לעומתם, יש כאלו שיודעים לספר באופן כזה שאתה מצליח להרגיש חלק מהטיול וכך לקבל, רק על ידי השמיעה, תחושה שגם אתה היית באופן חלקי חלק מהטיול. אורה ללא ספק משתייכת לחלק הזה של המספרים, וקריאה של לא מעט פוסטים נותנת מעט מתחושת החופשה גם בתקופה שאני לא בחופשה.
צילום: אורה גזית – חלומות שמורים
אחת התחושות שעוזרות לי להכנס לתוך האווירה בבלוג הזה היא התחושה של ההתענגות של אורה על הזכרונות. היא לא רק מתארת את ההנאה שהייתה לה בטיול אלא ממש מתפלאת מהזיכרון של החוויה. כמעט והייתי מהמר שאורה היא מאלו שנהנים יותר מהסיפור אחרי הטיול מאשר מהטיול עצמו.
אבל, גם הצד המקצועי של הטיולים לא נעדר מהבלוג "חלומות שמורים". בהרבה מאוד מהפוסטים יש המלצות מעשיות וברורת איך להצליח לתכנן את הטיול שלכם באופן מדוייק וטוב.
יש בבלוג דף שבו ניתן למצוא מסלולי טיול להורדה. האפשרות הזו יכולה לעזור מאוד למי שמתכנן טיול ולא רוצה להתחיל את כל מלאכת התכנון מההתחלה. ניתן לטייל ממש בעקבות תכנון הטיול שהורדתם או להשתמש בו כשלד לטיול שלכם.
יש בבלוג גם פוסט מאוד מועיל עם עצות מחכימות לכל מי שמטייל עם הורים מבוגרים לחו"ל, נושא שרבים נזקקים לו בשנים האחרונות. גם כאן רואים שהייתה חשיבה מקיפה ומחכימה.
מראות רבים שכבר שכחנו
אני איש של מילים ולכן התרכזתי בחלק הזה בהתחלה, אבל הדבר הכי בולט בבלוג הוא התמונות המרהיבות והיפות שיש בו. לתמונות יש אופי אמנותי מדהים ולא חובבני. אני מצאתי את עצמי משוטט במשך הרבה מאוד זמן בגלריה המופלאה של הבלוג תוך כדי שאני צופה בסידור המדהים של התמונות.
צילום: אורה גזית – חלומות שמורים
קצת חבל לי שלא מצאתי בפוסט גם כתיבה על הצילומים היפים. הייתי מאוד שמח לקבל מאורה מספר טיפים על הדרך שבה היא מצליחה להוציא תמונות כאלו מתחת ידיה. ברור שהיא יודעת לראות את הסדר של הדברים כך שיתאים לה לתמונות וזה ידע שכדאי ושווה לכתוב עליו.
זכות הדיבור לאורה
שאלתי את אורה מספר שאלות והיא הסכימה לענות לי עליהן:
מה יש בבלוג?
"חלומות שמורים" משלב בין שלוש אהבות גדולות שלי – צילום, כתיבה וטיולים. הבלוג מתמקד בעיקר בסיפורי טיול ומסעות שאני עושה בחו"ל ובארץ – טיולים עירוניים, טיולי טבע, טרקים ומסלולי הליכה, טיולים משפחתיים וגם כמה טיולים היסטוריים מעברי הרחוק. ניתן למצוא בו המלצות, טיפים, מסלולים ורעיונות לטיולים ברחבי תבל. יחד עם זאת, למרות שהוא בלוג טיולים אני כותבת בו גם פוסטים שאינם שייכים לז'אנר. פוסטים בהם אני משתפת בסיפורים, תמונות ואנקדוטות מחיי היומיום שלי.
מה גרם לך להתחיל לכתוב את הבלוג?
את יומן הטיול הראשון שלי כתבתי בגיל 16, עת יצאתי לראשונה את הארץ ללונדון. מאז לא הפסקתי לכתוב ולצלם את טיוליי. הצורך הראשוני הוא כנראה סוג של תיעוד אישי דווקא. מאידך, ברגע שהיתה לי אפשרות להעלות את הסיפורים לרשת ולשתף בהם אחרים – הדרך נפתחה, הבלוג הוקם והשמים הם הגבול.
מה הדבר הכי מספק מכתיבת הבלוג?
השלב של הכתיבה הוא שלב נפלא, אך אין ספק שכאשר קוראים מגיבים, שואלים והולכים בעקבותיי – אני מרגישה שעשיתי את שלי. כאשר אחת מהמטיילות שהתייעצה איתי רבות על טרק סובב מון בלאן סיפרה לי כאשר חזרה משם ש"שמי נישא על השביל בפי הישראלים" – התחושה היתה של נחת. תחושה נפלאה שנתתי מתנה להרבה אנשים ושהם עושים שימוש בידע ובהמלצות שכתבתי ונהנים מהן.
מה הטיול שהיה לך הכי משמעותי?
לחוויות ראשוניות אין תחליף, ולפיכך אצביע דווקא על הטיול הגדול אחרי צבא. זה הטיול שהשפיע עלי הכי הרבה במהלך השנים שבאו אחריו, ומדובר בלא מעט שנים. השפעתו ניכרת באופן הטיול שלי, בבחירת היעדים, בצורה שבה אני מתכננת ורואה את הדברים. לאחרונה העליתי לבלוג את כל יומני המסע שכתבנו בפנקסים קטנים לאורך הטיול ההוא. החזרה למילים ולצילומים המצהיבים באלבומים מאז היתה משמעותית גם היא.
לאן עוד היית רוצה להגיע בעולם?
יש המון יעדים שהייתי רוצה להגיע ולבקר בהם, כולל מדינות שאינן פתוחות בפני ישראלים כעת. אבל אם אני צריכה להצביע על יעד אחד ויחיד – אציין את ניו זילנד. זו מדינה יפהפיה עם נופים דרמטיים שהייתי רוצה לראות ולחוות דרך הרגליים.
רוצה להוסיף עוד משהו?
הטיפ שלי למטיילים: לא לרוץ ממקום למקום. להשתהות, לקחת את הזמן, להספיק פחות אבל לחוות הרבה יותר.
תודה רבה ברוך!
היה תענוג להתארך אצלך ?
מקסים! אני מכירה היטב את הבלוג של אורה, והיטבת לתאר אותו.
כתבת כל יפה ובהמון כבוד על אורה. כל מילה אמת.
מסכימה עם כל מה שנכתב על אורה וחלומותיה השמורים. ממש ממתקים, לנפש ולעין.