אופקים חדשים – סקירה על הבלוג אפקים מטיילים

לדעתי, משתמשי האינטרנט הישראלים לא משתמשים מספיק בבלוגים בחיי היום יום שלהם, וקוראים יותר מדי את האתרים הגדולים והמסחריים. הרווח הגדול של קריאת בלוגים היא בפגישה הבלתי אמצעית עם חווית חיים אמיתית לא ממוסחרת של החיים. האתרים המסחריים כותבים לפי סכמות ידועות מראש וכמעט אף פעם קריאה בהם לא מספקת – לא את הסקרנות ולא את הנפש. לכן, החלטתי לנסות לכתוב סידרה של פוסטים על בלוגים בנושאים שקשורים לתיירות וטיולים בעולם (אם אתה בעל בלוג או אתר בתחום ורוצה שאולי אקדיש לך פוסט- כתוב אלי avnet613@gmail.com).

משפחה מטיילת

הבלוג אפקים מטיילים הוא דוגמא מצויינת לבלוג שתענוג לקרוא אותו באופן קבוע אפילו כשהוא לא מתייחס למקום שאליו אני מתכנן לנסוע בעצמי.

הבלוג הוא בלוג משפחתי של משפחת אפק, אבל רובו הגדול נכתב על ידי אם המשפחה ינינה זסלבסקי אפק. בבלוג כותבים מדי פעם גם בני המשפחה האחרים (אבא, שלושה מתבגרים וילדה). הכתיבה של ינינה היא כתיבה קולחת שנעים מאוד לקרוא והיא העבירה כנראה את התכונה הזו בירושה לשאר המשפחה.

כמות הטיולים שמשפחת אפק טיילה בעולם מעוררת את קנאתי, וגורמת לי לרצות ולהתקרב לגיל הפנסיה בקרוב. בבלוג יש רשימות שמחולקות ל25 מדינות שבהם בני המשפחה הספיקו להיות בשנים האחרונות, ובחלק מהמדינות יש יותר מטיול אחד. פשוט תענוג.

טיול בנחת רוח

בעיני הבלוג הזה מאוד מיוחד בצורת הכתיבה שלו. כמעט תמיד נקודת המבט של ינינה בטיולים היא נקודת מבט מפתיעה והיא לא מסתכלת על המקומות שהיא נמצאת בהם מנקודת המבט התיירותית המשעממת הרגילה.

כל מי שמטייל הרבה בחו"ל יודע שהטיול עלול להפוך למלכודת תיירים דביקה וקצת משעממת. חלק מהחוויה הטובה של טיולים בחו"ל קשורה ליכולת לצאת מנקודת המבט הרגילה שלנו על דברים ולהביט עליהם בעיניים אחרות. לפעמים הטיול הופך להיות רשימת צ'ק ליסט של מקומות שהיינו חייבים להיות בהם והתרגשויות בגרוש שהולכות לאיבוד ברגע שחזרנו הבייתה. אבל לפעמים היציאה מהמקום המוכר והבטוח יכול לעזור לנו לקבל תובנות חדשות על החיים שלנו.

במובן הזה, הבלוג אפקים מטיילים מספק את הסחורה. הטיולים לא מתוארים כסידרה של מקומות שצריך להיות בהם, אלא מתוארים דרך נקודת התבוננות מיוחדת בעולם שיש בה שקט ורוגע פנימיים, והרוגע הזה הוא מדבק. המגמה הזו הלכה והתגברה עם השנים שהבלוג קיים בהם, ככל שהבלוג קיבל את האופי המיוחד שלו. אני אוהב לקרוא את הבלוג הזה בטיסה במטוס (יחד עם עוד מספר בלוגים) כך שכשאני מגיע לטיול עצמו, יש לי משקפיים להביט דרכם על הטיול. 

אני גם נהנה לקרוא את הבלוג הזה כשאני לא בטיול כי הוא מצליח להעביר משהו מהאווירה.

 "יש אנשים שמתייחסים אל החיים כמו אל טיול מאורגן אבל אני לא נוסע, אני לוקח ת'זמן." (יונתן גפן)

דוגמאות לפוסטים

כך למשל צד את עיני פוסט מהתקופה האחרונה שמתאר פסיפסים מיוחדים מהתקופה הסוביטית בטיול באוזבקיסטן. ציורי הקיר האלה הם לא חלק מהפנים התיירותיות שמוצגות לראווה על ידי המארחים אבל הם נותנים צוהר מעניין וחתרני על אופי החיים במקום. באופן אופייני ינינה נדבקה דווקא לציורים האלה ודרכם היא מצליחה לתאר בצורה יפה משהו עמוק מהווי החיים במקום.

פוסט נוסף שזכור לי לטוב הוא דווקא של אריק (אב המשפחה) שכתב פוסט על הצפה גדולה שהייתה בעיר פירנצה בשנת 66 ושבעקבותיה עמדו כל אוצרות התרבות בסכנה, ועל מבצע ההצלה. תוך כדי הוא מצליח להעביר משהו מהיחודיות של העיר וגם משהו על יחסי הווה ועבר.

סידרת פוסטים שהייתה לי מאוד משמעותית היא על המסע לפולין, שבו ינינה הצטרפה לבתה בסוף המסע לפולין של בית הספר למספר ימים בפולין. הקטגוריה הזו מלאה בהרבה תיאורים שהיו לי מאוד משמעותיים ותרמו לי גם לתווך את הנסיעה של הבן שלי טס לפולין במסגרת בית הספר שלו.

אבל החן המיוחד של הבלוג נמצא בהרבה מאוד מהפוסטים הרגילים שמתארים את ההתנהלות היום יומית של המשפחה בטיול מעבירים את אותה הרוח, בכך שהם רגועים ונותנים מקום דומה מבחינת הנפח למקום תיירותי מרשים ולחווית חיים פשוטה שהמשפחה עברה.

ועכשיו רשות הדיבור לינינה.

ביקשתי מינינה לענות לי על מספר שאלות.

מה יש בבלוג?

זהו בלוג טיולים משפחתי. הבלוג כולל פוסטים על טיולים של בני המשפחה שלי מזה כמעט 8 שנים. אמנם אני הכותבת הראשית בבלוג אבל מדי פעם כותבים גם שאר בני המשפחה, על טיולים שהם עשו לבד. בבלוג אפשר למצוא רעינות לטיולים עירוניים עם ילדים ובלי , לטיולי טבע , לטרקים ומסלולי הליכה , ואפילו טיול למקום אקזוטי כמו קמצ'טקה!


מה גרם לך להתחיל לכתוב את הבלוג?

לפני כשמונה שנים נסענו כל המשפחה לדרום אפריקה. החברים והמשפחה המורחבת קצת חששו שמא נטרף על ידי איזה אריה בערבות, אז החלטנו בכל יום להעלות סימן שאנחנו חיים. וכך התחיל הבלוג …

מה הדבר הכי מספק מכתיבת הבלוג?

תגובות הקוראים שלי. יש תגובות שמרגשות אותחי עד דמעות. למשל כשחזרנו מהטיפוס על הקילימנג'רו קיבלתי אימייל מרגש מאוד מאחיו של אחד המטפסים. הוא הודה לי בהתרגשות על כך שבזכותי הוא מבין קצת מה עבר על אחיו. אחיו לא מרבה במילים , ורק אמר "היה כיף! "

מה הטיול שהיה לך הכי משמעותי?

הטיול הכי משמעותי שלנו כמשפחה היה טיול לאיסלנד (בעידן טרום הבלוג ). יצאנו כל המשפחה לארץ לא נודעת – אז לפני כ10 שנים עוד לא היה פופולרי לטייל באיסלנד ובטח שלא עם הילדים. אנחנו גם לא ידענו דבר על איסלנד. החוויה היתה כל כך מדהימה, שמאז חזרנו עוד פעמיים. ואני בזכות שלט קטן ליד מפל , יצאתי כעבור שנתיים לטרק הראשון בחיי


לאן עוד היית רוצה להגיע בעולם?

אוי , כמה שהרשימה ארוכה. אני חושבת שאין מקום בעולם שלא ארצה להגיע אליו. מצער אותי שיש מדינות שסגורות בפני בגלל פוליטיקה. הייתי מאוד שמחה לבקר באיראן , במדינות המפרץ הפרסי, ומצער אותי שאי אפשר "לקפוץ לסופ"ש " לשכנים שלנו.


רוצה להוסיף עוד משהו?

העולם שלנו יפה ומרתק , חבל לעזוב אותו מבלי לראות כמה שיותר ממנו. 



כתוב/כתבי תגובה