מדינות טובות וגרועות למטייל הטבעוני

לטייל בעולם בתור טבעוני יכול להיות עניין לא פשוט. כמו נושאים אחרים גם תחום התיירות דורש מטבעונים התארגנות גדולה יותר מאשר נדרש מאנשים שאינם טבעונים. המגבלות הפנימיות על האוכל יוצרות מצב שבו לפעמים חלק גדול מתשומת הלב בטיול מתבזבזת על חיפוש של אוכל. יש לפעמים פערים מאוד גדולים בין מדינות שונות ביחס שלהם לטבעונים.

אמנם, מי שיסכים לאכול רק ירקות ולחם יוכל להסתדר כמעט בכל מקום (שימו לב, בחלק מהמקומות גם הלחם עלול להתגלות כבעייתי), אבל אנחנו רוצים לאכול אוכל מגוון מבושל וטעים תוך כדי הטיול. יותר מזה, חלק מהחוויה של לטייל בעולם היא להכיר מטבחים ובישולים אחרים מהמטבח הישראלי, ויש מדינות שבהן חלק גדול מהמאכלים המוגשים במסעדות הם בשריים או חלביים.

ברשימה הזו ניסינו למפות את הארצות השונות בעולם לפי מידת הידידות שלהן לטבעונים. יש הרבה מדדים שדרכם ניתן לבדוק את מידת הנוחות שירגיש מטייל טבעוני בארץ זרה. כמובן שהשאלה המשמעותית ביותר היא הקלות שבה ניתן להשיג אוכל: האם יש תחליפים מיוחדים לטבעונים בסופר? האם יש סימון נוח וברור למוצרים טבעוניים בחנויות ולמנות טבעוניות במסעדות? האם יש מספיק מסעדות טבעוניות? לפעמים, מידת הנוחות שטבעוני ירגיש בטיול תושפע גם ממידת ההכרות של אנשים מקומיים עם טבעוניים או שהרעיון נשמע להם מוזר והם לא מבינים בכלל מה רוצים מהם.

לצערי, לא זכיתי להיות בכל המדינות האלו (אבל אם אתם מעוניינים לממן לי טיול כדי לבדוק ארצות נוספות אני מוכן בשמחה:), ולכן כדי להכין את המפה נעזרתי הרבה מאוד באתרים רבים באינטרנט שמדרגים מדינות לפי מידת הידידות לטבעונים ובחוויות אישיות רבות.

אגב, אולי תופתעו לשמוע ואולי לא, ישראל בכלל והעיר תל אביב בפרט מתוארות על ידי טבעונים רבים בעולם כגן עדן לטבעונים, וכאחד האזורים הידידותיים ביותר בעולם לטיול עבור טבעוניים. בהרבה רשימות תל אביב וישראל נחשבות אפילו למקומות הכי ידידותיים לטבעונים. רבים מהם מתארים את הכמות הגדולה מאוד של טבעונים בארץ, את העובדה שיחסית בקלות ניתן למצוא מסעדות טבעוניות ומנות טבעוניות במסעדות, ואת הפעילות הענפה של הטבעונים בישראל. לכן, סביר להניח שהמטייל הטבעוני הישראלי יגלה שרמת הנוחות בטיול תהיה נמוכה יותר ברוב מדינות העולם לעומת מה שהוא מכיר בבית בישראל.

כמובן, שרשימה כזו נובעת מהתרשמות אישית. אם התרשמתם אחרת ונראה לכם שיש מדינה שהערכנו בצרה לא נכונה אנחנו מאוד מאוד נשמח לשמוע מכם. אנא כתבו לנו את דעתכם בתגובות. כמובן, אם יש לכם מה להוסיף לגבי ארצות שלא כתבנו עליהם כלום, גם כן נשמח לשמוע מכם

אירופה

בגדול, היום טיול ברוב החלקים של אירופה הוא מאוד מסודר ונוח, ולכן כולל אפשרויות בסיסיות של אוכל טבעוני בכמעט כל מקום (אולי למעט אזורים מסוימים במזרח אירופה), ולכן לא תרעבו למוות באירופה. אבל עדיין ניתן למצוא פערים מאוד גדולים בין מדינות שונות לגבי מידת הנוחות של המטייל הטבעוני. יש מדינות שפשוט כל האוכל המסורתי שלהם מבוסס על מאכלי בשר או על חמאה.

במחקרים רבים שוויץ נחשבת למדינה שהכי קל לחיות בה בתור טבעוני. יש בשוויץ כמות מאוד גדולה של אוכלוסייה שלא אוכלת כמעט בשר או שנמנעת ממנו לחלוטין, ולכן ההיצע הוא מאוד גדול. מיד אחרי שוויץ מגיעות המדינות הסקנדיביות – נורבגיה פינלנד ושוודיה, שבאופן לא מפתיע יש בהן אפשרויות טבעוניות רבות ומגוונות, אבל חייבים לציין שהרבה מאוד מהמאכלים הטבעוניים מבוססים על לחם, ולא לכולם האוכל שלהם טעים.

בין המדינות שיש להן הרבה מאוד תיירים מתבלטות לטוב אנגליה וגרמניה. אנגליה היא אחת המדינות הידידותיות ביותר לטבעונים. בלונדון ניתן למצוא מעל 100 מסעדות שמגישות אוכל על טהרת הטבעונות, ובאנגליה כולה יש הערכה שיש מעל חצי מיליון אנשים שאוכלים אוכל טבעוני, ולכן השוק הטבעוני הפך משוק נישתי לשוק מרכזי באנגליה, והמילה טבעוני מופיעה על חנויות רבות. השוק הטבעוני בגרמניה נמצא בעלייה מתמדת וניתן למצוא מעל 60 מסעדות על טהרת הצמחונות בברלין ועוד מאות מסעדות שניתן להזמין בהן אוכל טבעוני. למרות שלמדינה יש היסטוריה ארוכה של אכילת בשר, היום כל הכיוונים שקשורים לשמירת סביבה פורחים בה, ולכן הגרמנים מכירים היטב את הצרכים של הקהילה, ויש מוצרי טבעונות בחנויות רבות.

לעומת זאת, בחלק מהמדינות המרכזיות במערב אירופה החוויה של טבעונים פחות טובה. יחסית בין מדינות אירופה, איטליה היא מדינה פחות טובה עבור טבעונים. כל התפריט של האוכל באיטליה סובב סביב גבינות ודגים טריים, ואפילו מאכלים תמימים כמו בסיס של פיצה מכיל הרבה פעמים מרכיבים מן החי. כמובן, שככל שנמצאים בערים הגדולות הבעיה פחות קריטית וניתן למצוא מקומות טבעוניים או לבקש לקבל את הפסטה והפיצה ללא גבינה. גם צרפת מפתיעה לרעה לעומת מה שהיינו מצפים ממנה בהקשר הזה. פריז ידועה בתור אחד ממרכזי האוכל העולמיים וכמקום שאליו כדאי להגיע לטיול קולינרי, אבל היא מפורסמת בעיקר הודות למאכלים בשריים ומאכלים מלאים בחלב ופחות בגלל האוכל הטבעוני שלה. לצרפתים יש חמאה בגוף במקום דם, ולכן מאכלים רבים שניתן למצוא במדינות רבות אחרות בגרסה הטבעונית שלהם ימצאו בצרפת בגרסה שלא יכולה להתאים לטבעוניים. כמובן שבעיר עם כל כך הרבה מסעדות יש גם מסעדות רבות שמתאימות לטבעוניים, אבל יש סיכוי שתרגישו החמצה.

יש מדינות קשות אפילו יותר. באיסלנד הרבה מאוד מרכיבי המזון מורכבים מיצורים מן החי כמו דגי ים, וסוג של מוצר גבינה שנקרא Skyr שנמצא במוצרים רבים, ולכן לא כל כך קל למצוא מוצרים פשוטים שמתאימים לטבעוניים. דנמרק מפתיעה לרעה, למרות קרבתה למדינות הסקנדיביות. המאכלים המסורתיים של דנמרק כוללים הרבה שילובים של בשר ותפוחי אדמה, והמאכל שמוצע הכי הרבה לתיירים בדנמרק הוא דג מלוח על צורותיו השונות.

המצב מתדרדר כשהולכים לחלק המערבי של אירופה. למרות שספרד הופכת בשנים האחרונות לארץ עם מספר תיירים מאוד גדול, דבר שמגדיל את האפשרויות של טבעונים בדרך כלל, עדיין המצב בספרד לא טוב. אומרים שבספרד היה מקובל בימי פרנקו לראות באנשים שלא אוכלים בשר, אנשים חלשי אופי, והמצב עדיין לא התשנה לטובה. אמנם השימוש הנרחב בשמן זית בספרד מקל קצת על המצב, אבל זה לא מספיק. המדינה הכי בעייתית במערב אירופה היא פורטוגלהמנות האהובות ביותר על הפורטוגלים הן חלקים של חזיר או בקר מבושלים בבישול ארוך. ניתן לומר שלמדינה הזו יש יחסי אהבה עמוקים לאוכל בשרי. במחקרים רבים פורטוגל זוכה בכבוד המפוקפק של הארץ הקשה ביותר לטבעונים.

מזרח אירופה שונה ממערב אירופה והפערים בין המדינות השונות הם יותר גדולים. יש מדינות שהתרבות כללה הסתמכות גדולה על פירות וירקות והפתיחות לתיירות הביאה את האוכל הטבעוני למקום מאוד מוצלח, ולעומת זאת, יש מדינות קשות מאוד למטייל הטבעוני.

נתחיל מהמדינות במזרח אירופה שהן מוצלחות עבור טבעונים .העיר ורשה שבפולין הפכה בשנים האחרונות לעיר מצוינת עבור טבעונים בגלל העובדה שיש בה המון מסעדות טבעוניות שמרוכזות כולן באותו אזור וכך מאפשרות ללכת בקלות ממסעדה למסעדה ולבחור את זו שהכי נראית לכם. גם צ'כיה הפכה למדינה נוחה מאוד. למרות העובדה שהאוכלוסייה בפראג היא לא כל כך גדולה (1.3 מיליון תושבים), פראג מציעה כמות מסעדות טבעוניות מהגדולות ומהטובות בעולם. יש בפראג עשרות מסעדות שנמצאות כולם פחות או יותר באותו אזור.  עולה שאר המדינות במזרח אירופה היא הונגריה, שבה החנויות מלאות במגוון עצום של מוצרים טבעוניים, ובבודפשט ניתן למצוא כמות מאוד גדולה של מסעדות טבעוניות במחירים מאוד זולים ובמחר טעמים. כמובן שככל שמגיעים לאזורים הכפריים יש קושי יותר גדול בהתנהלות אבל עדיין המצב סביר.

מצד שני עומדת רוסיה הגדולה שעדיין לא שמעה על הרעיון של טבעונות, ובגלל שכמעט כל המנות ברוסיה מוגשות עם גבינה. יחד אתה נמצאת ליטא, המדינה הקומוניסטית לשעבר שעדיין לא התקדמה בעניין הזה מספיק כלפי טבעוניים, וברוב הערים לא קל להסתדר כטבעוני. בווילנה עצמה יש קצת יותר אופציות סבירות.

אסיה

מדינות ידידותיות לטבעונים באסיה

הפערים באסיה בין המדינות השונות בהקשר של ידידותיות לטבעונים היא פשוט מדהימה, בין מדינות שהן גן עדן לטבעונים, לבין מדינות שממש קשה להסתדר בהן כטבעוני. בהרבה מהמדינות באסיה עדיין רוב המסעדות והחנויות מוכרות אוכל מקומי מסורתי ולכן השאלה מה היה האוכל המסורתי של המדינה הוא קריטי בעניין הזה. יש מדינות באסיה שבאופן טבעי, לפני שהעולם המערבי הצטרף לטרנד הטבעוני, המזון המסורתי הורכב בעיקר ממאכלים מהצומח. לעומתם, יש מדינות באסיה שאכילת חלקי בשר או דגים הם מרכיבים מאוד בסיסיים של התפריט.

אחת החוויות החזקות ביותר של תיירים בסין קשורה לאוכל. האוכל הסיני שונה מאוד מהאוכל המערבי והריח של המאכלים מאוד דומיננטי בחוויית התיירות. סין היא ארץ שהאוכל שלה מלא כל כולו בבשר עד כדי כך שאפילו צ'יפס ראוי לשמו קשה למצוא בה, כי הצ'יפס הפופולרי בסין עשוי משרימפס, ומאכלים בשריים מסוגים שונים של חיות ממלאים את כל התפריט.

גם יפן נחשבת לעיר מאוד מסובכת לטבעונים ומקבלת דירוג שלילי אצל כמעט כל המטיילים הטבעונים בעולם. היפנים מאוד מאוד אוהבים דגים, בעצם כל המטבח שלהם מבוסס על עשרות דרכים ליצור אוכל מדגים, ולכן מנות כמו סושי או מנות לא מוכרות עם שילוב של מרכיבי דגים מאוד נפוצים שם. לפעמים אפילו בחלק מהלחמים יש דגים ושמן דגים בפנים. אם נוסיף לבעיה הזו את מכשול השפה, יפן הופכת להיות ארץ לא פשוטה לטבעונים רבים.

כמעט כל המנות המסורתיות בפיליפינים מורכבות מבשר, וחלק גדול מאוד מהמסעדות מתמחות באוכל בשרי. אנשי הפיליפינים פשוט מעריצים בשר חזיר ומאוהבים בגבינה. לא חוויה כל כך מרוממת למטייל הטבעוני. גם קוריאה היא ארץ שבה המנות האהובות ביותר הן בשר על האש או פירות ים. אפילו הביבימבאפ (מוקפץ קוריאני) הצמחוני מוגש כמעט תמיד עם ביצה בתוכו. לרשימה הזו ניתן להוסיף גם את מונגוליה שהיא ארץ עם אהבת בשר גדולה שלא כל כך קל למצוא בה אוכל טבעוני.

יש מדינות באסיה שהמאכלים המסורתיים שלהם כוללים בשר, אבל בעקבות השפעה מערבית אפשר למצוא בהם היום לא מעט מסעדות טבעוניות. הרבה מאוד מאכלים בתאילנד מורכבים ממוצרים מן החי ובעיקר דגים, שמוכנסים לכל מקום. מצד שני, בבנגקוק יש מספר מסעדות טבעוניות מדהימות ושווקי פירות וירקות מדהימים. רוב המסעדות בלאוס הן בשריות אבל יש כמות יפה ואפילו קצת מפתיעה של מסעדות טבעוניות טובות מאוד. בויאטנם יש גלידה מאוד פופולרית שמבוססת על קוקוס שנמכרת בכל מקום וזו חוויה טובה.

מהצד השני, יש מדינות באסיה שבהם האוכל הטבעוני הוא האוכל המסורתי של המדינה. בתור המדינה עם האוכלוסייה הגדולה ביותר של צמחונים בעולם, הגיוני שהודו תהיה מקום מאוד נוח גם לטבעונים. אמנם יש הרבה מאוד מוצרים שיש בהם חלב אבל ניתן למצוא להם תחליפים. מלזיה היא אחת המדינות הנעימות ביותר לתייר הטבעוני. הרבה מאוד מהמאכלים המסורתיים של מלזיה הם טבעוניים בכלל בלי להתאמץ. יש במדינה מגוון מאוד גדול של עמים ומנהגים, דבר שגורם למגוון גדול של מאכלים וכמות גדולה מהם היא על טהרת המוצרים הטבעיים שאינם מהחי. המדינה הטובה ביותר לטבעונים באסיה היא אינדונזיה שהיא מדינה שהיא פשוט גן עדן לטבעונים. ניתן למצוא בבאלי בקלות רבה מלא מסעדות שמגישות אוכל שהוא גם טבעוני גם טעים וגם בריא. למען האמת, גם לאנשים שאוהבים בשר הייתי ממליץ להסתפק באינדונזיה במאכלים טבעוניים.

אמריקה

באמריקה יש פער מובנה בין צפון אמריקה לדרומה. בצפון אמריקה יש שתי מדינות שנמצאות בחזית המודרנה, ולכן קל מאוד למצוא בהן דברים טובים וטעימים לטבעונים. לעומתם, דרום אמריקה ידועה בזכות המטבח הבשרי החזק מאוד שלה, ובהרבה ממדינות דרום אמריקה החוויה של טבעונים היא לא נוחה.

קנדה היא מדינה לא רעה עבור טבעונים, עם הרבה מקומות לאכול. יש בה פחות מודעות לטבעונות מאשר בהרבה מקומות בארה"ב ולכן יש יותר סיכוי שבמסעדה רגילה לא תוכלו למצוא מנות של טבעונים. המצב בנושא טבעונות משתפר בשכנה האמריקאית למרות שבאופן טבעי, קשה לדבר על כל ארה"ב כמקשה אחת בגלל הגודל של המדינה הענקית הזו, אבל ברוב ארה"ב יש מודעות מאוד גבוהה לטבעונות. האזורים המטוילים הם הטובים ביותר מהבחינה הזו, ולכן אפשר לחיות בקלות בחוף המזרחי ובחוף המערבי כטבעוני (גם פורטלנד נחשבת כעיר מדהימה לטבעונים). ככל שתכנסו יותר לעומק ולדרום של ארה"ב יהיה לכם קצת יותר קשה.

למרות שמקסיקו היא ארץ מאוד נוחה לצמחוניים בגלל מנות ידועות של מאכלי תירס, סלטים וגבינה, טבעוני יגלה מהר מאוד את האהבה העצומה שיש במקסיקו לסוגים מסוימים של גבינה צהובה ושמנת שנמצאים כמעט בכל מנה. הלחם הקובני נעשה בדרך כלל על ידי הוספת שומן חזיר לתוכו, דבר שמקשה מאוד את החיים עבור צמחוניים, והופך את החיים לקשים מאוד עבור טבעוניים. בשנים האחרונות מגיעים תיירים אמריקאים לקובה ולכן ניתן למצוא שם התחלה של אפשרות לאוכל טבעוני.

המצב פחות זוהר בדרום היבשת. כל מי שמכיר את ארגנטינה יודע שכמויות הבשר האדום שארגנטינאי אוכל ביום היא גדולה ויש אנשים רבים שמתקיימים בעיקר מאכילת בשר, ולכן כשתאמרו שאתם טבעוניים, יתקשו להבין איך אתם חיים וירחמו עליכם. פרגוואי היא ארץ שבה ההערצה לבשר מגיעה לקצה אפילו יותר מאשר בארגנטינה השכנה. בברזיל אכילת בשר היא דרך חיים באופן מאוד בוטה. יש מסעדות פופולריות בברזיל שבהן המלצר מסתובב עם נתח בשר גדול ביד כדי שכל אחד יוכל להוריד חתיכה, ובכלל הארץ לא מותאמת מספיק לתייר הטבעוני.

במיפוי שלנו את העולם היה לנו קשה לקבל מידע על אפריקה ונשמח מאוד לעזרתכם.

אנחנו נשמח לקבל מכם כל הערה בתגובות. אם יש מדינות שלא התייחסנו אליהן, או אם דעתכם על חלק מהמדינות שהזכרנו שונה, אתם מוזמנים להגיב. אפשר גם להביא סיפורים אישיים מטיולים בעולם.

 

 

 

10 מחשבות על “מדינות טובות וגרועות למטייל הטבעוני

  1. החוויה שלי מאיטליה היא ממש שונה ואני הייתי נותן לה צבע ירוק. אמנם משתמשים שם הרבה בגבינה אבל הם מוכנים בקלות להוציא אותה ואז המבחר של המאכלים הוא עצום.
    אני מאוד נהניתי מהטיול שם.

  2. מפה מאוד מעניינת, תודה רבה על הסקירה! ♥
    1. הונגריה – בבודפשט אמנם יש הרבה מסעדות טבעוניות, אבל האוכל בהם היה ממש ממש לא טעים, לטעמי לפחות, וחוץ מהמסעדות הטבעוניות בעיר אף אחד לא שמע על טבעונות או על חלב סויה אפילו. מחוץ לבודפשט אין בכלל על מה לדבר, רק לחם וירקות.
    2. ספרד – לא יודע לגבי כל המדינה, אבל בברצלונה חוויתי חויה קולינרית מעולה, הרבה מסעדות טבעוניות וידידותיות ואוכל די טעים (ברצלונה ידידותית יותר מבודפשט by far).
    3. את סלובניה אפשר לצבוע בירוק בהיר, יש שם מודעות לטבעונות גם בליובליאנה (שיש בה אפילו פסטיבל אוכל טבעוני) וגם מחוץ לה, ואפילו באיזורים הכפריים היה מה לאכול. הייתי שם לפני כמה שנים ואני מניח שעכשיו אפילו השתפר, בהחלט יעד מומלץ לטבעונים ובכלל זאת מדינה מהממת.

  3. לדעתי מה שכתבת לגבי איטליה ממש לא נכון, אמנם הפסטה הטרייה לרוב עם ביצים, אבל מעטים המקומות בהם יש בצק פיצה עם חומרים מהחי, יש פיצה מרינרה כמעט בכל מקום, ויש עשרות אם לא מאות מקומות עם גבינה טבעונית.

  4. באוקראינה רק בערים הגדולות [קייב, לביב, אודסה] יש מקומות עם אופציות טבעוניות ואף מסעדות על טהרת הטבעוני [מועטות מאד אבל יש גם כאלה], בשאר המקומות לא יודעים בכלל מה זה טבעוני.. אבל בתכלס אין מה לחפש באוקראינה חוץ משלושת הערים האלה

  5. דרום ומרכז אמריקה הן מעולות לטבעונים (כולל ברזיל, כולל ארגנטינה, ומקסיקו היא בכלל גן עדן). קובה באמת מעט בעייתית.
    באיסלנד וספרד הייתי לאחרונה וההיצע הטבעוני שם יותר רחב ומגוון מהארץ.
    לגבי שאר המדינות באירופה שצבועות באדום, לא הייתי ממהר לקטלג אותן כקשות, פשוט צריך לדעת איך לחפש ומה לחפש.

    דרום ומרכז אמריקה:
    https://www.facebook.com/groups/1100609373375297/permalink/1343880622381503/

    איסלנד:
    https://www.facebook.com/groups/GlobalVegansIL/permalink/1929275920487688/

  6. אני מסכימה עם כל מה שכתבת. אזור בולוניה ופירנצה חיינו על פסטו וגריסיני. היינו במסעדה ואכלנו פסטה עם פטריות ופיצה רק עם רטב עגבניות וירקות- לא משהו ויקר. אני מדברת את השפה ועדיין אין ישועה. מוסיפה את המדינות המזעזעות לטבעונים: יוון, אלבניה, מונטנגרו, מקדוניה והמדינה שאני חיה בה בולגריה שעל כל סלט מגרדים גבינה וכל מה שיש לאכול פה המסעדות זה צ'יפס ומרק שעועית. רצית אפריקה. אז עבדנו באנגולה שמבוססת כמעט רק על לחם ובשר (פג'ואדה) אין כמעט ירקות הם נחשבים למסוכנים למאכל. האנגולים עצמם אוכלים גם קופים ונחשים. לא היינו אז טבעונים אבל הבריאות שלנו הדרדרה בגלל הבשר והלחם במשך חודשים שלמים. בסהכ דוח מצוין. תודה רבה

  7. מסכים עם התגובה לפניי, איסלנד היא המדינה היחידה (מלבד ישראל) שיצאתי בה מהערים הגדולות כטבעוני ולא הרגשתי שזה מאתגר במיוחד. יש לה עדיין שם של מדינה בעייתית כי הפתיחות הזו לטבעונות יחסית חדשה, אבל בשנים האחרונות נהיה שם יותר ויותר ידידותי לטבעונים.
    בבירה עצמה יש הרבה אופציות יחסית לגודל שלה, וברשתות הסופרים אפשר למצוא גם בשאר האי הרבה תחליפים טבעוניים.
    נעזרנו שם ברשימה הזו של בחור טבעוני מרייקיאוויק, הוא מתחזק ומעדכן אותה:
    https://medium.com/@ragnarfreyr/vegan-guide-to-iceland-c8fa557b4547

  8. בולגריה!
    בסופיה יש כמה מסעדות טבעוניות. יש גם צמחוניות שאפשר למצוא בהן מבחר מנות טבעוניות. בערים אחרות בוודאות אפשר למצוא סלט ללא גבינה, פסטה וכו'.
    בכל סופר (מחוץ לסופיה גם) אפשר למצוא מגוון משקאות ללא חלב, מעדנים, וגם פתיתי סויה וטופו.
    המרק הלאומי זה מרק שעועית ובכל מקום אפשר למצוא אותו.

  9. קודם כל כל הכבוד! בקשר לסרי לנקה נפאל ועוד כמה מקומות שראיתי שהם אפורים אני מתכוונת להיות שמה בחצי שנה הקרובה ככה שיהיה לי מידע לתת לך, בינתיים יש עמוד פייסבוק של vegan sri lanka אז אתה מוזמן לדבר איתם שיעזרו לך לקבל תמונה וככה יזכו לעוד תיירות טבעונית!
    בקשר לבולגריה, הייתי בורנה ממש החודש וההיצע לא גדול אבל גם לא קשה להסתדר.. יש שם מסעדה טבעונית צמחונית שלא מביישת אף מסעדה טבעונית שכל הקינוחים טבעוניים והיצע גדול מאוד של מנות, סושי שמאוד באים לקראתך וגם אוכל רחוב שהיה בו עלי גפן תבשיל חצילים בעגבניות ועוד ועוד..

  10. מספר תגובות שקיבלתי בפייסבוק על הפוסט שיכולות להועיל לכל הקוראים:
    "מחוויותיי האישיות: רומניה- בלתי נסבלת. איטליה- בסופרים ניתן למצוא תחליפים אבל פחות מודעות במסעדות מעורבות. סרביה- אין ממש מודעות והסתפקתי מהזמנת מנות צדדיות כמו סלט וצ'יפס. סין- משתנה בהחלט לפי מקום. נורא נהניתי מהאוכל בסין אבל כן היו מקומות שהיה קשה למצוא בהם משהו טבעוני. תאילנד – בסדר מבחינת אוכל. נפאל והודו – אוכל דיי דומה, מדינות מאוד קלות לטבעונים. כמעט בכל מקום ניתן לטבען כל מנה, וגם ככה בחצי מהמקומות המנות טבעוניות. לאוס – ממש סיוט מבחינת אוכל! חייתי על אוכל במסעדות הודיות. כנ"ל לגבי קמבודיה. ויאטנם יש אוכל טבעוני נחמד אבל לא מאוד מגוון ומתחיל לבאס אחרי כמה ימים…"
    "אין לך את אפריקה, אבל אתיופיה ממש אחלה לטבעונות. כל שנה יש לנוצרים 55 ימים של "צום" שזה אומר שהם אוכלים רק אוכל טבעוני (חוץ מדגים , אבל דגים זה ממש מותרות באתיופיה ואין כמעט דגים שם). כמו כן, כל יום רביעי ושבת כל השנה הם גם טבעוניים.
    בלי קשר , תמיד אפשר לבקש Fasting Food"
    "דרום ומרכז אמריקה הן מעולות לטבעונים (כולל ברזיל, כולל ארגנטינה, ומקסיקו היא בכלל גן עדן). קובה באמת מעט בעייתית.
    באיסלנד וספרד הייתי לאחרונה וההיצע הטבעוני שם יותר רחב ומגוון מהארץ.
    לגבי שאר המדינות באירופה שצבועות באדום, לא הייתי ממהר לקטלג אותן כקשות, פשוט צריך לדעת איך לחפש ומה לחפש."
    "איסלנד מדינה עם תחליפי חלב ממלא סוגים, יוגורטין, תחליפי בשר וטופו, קטניות וירקות בשפע . בנוסף בעיר בירה יש כמה וכמה מסעדות טבעוניות וקרפריה והייתי לפני שנה וחצי אז אני מניחה שעכשיו אפילו יותר טוב."
    "באיסלנד בכל מסעדה שהלכתי אליה היה מנה טבעונית, גם במקומות הכי נידחים, או לפחות אם ביקשתי ידעו להמיר בקלות רבה, לא נאלצתי לאכול אף פעם צ'יפס או סלט, ובסופרים היו כריכים עם סימון והכל"
    "אוסטריה נהדרת לטבעונות
    אני גרה פה שנה וההיצע מדהים
    אין פה בכלל אנטי לנושא ולטבעונים ואנשים זורמים למסעדות ולגלידריות טבעוניות בהמוניהם. המדינה עברה בשנה האחרונה מסע סימון ולחלק עצום מהמוצרים הטבעונים והצמחונים היום יש סימון של אגודת הצמחונות האוסטרית
    בכל סופרמרקט אפשר למצוא מצרכים טבעוניים בסיסיים וחלקם, במיוחד בערים, מלאים בשפע טבעוני שלא יאמן. גדול הרבה מהארץ. כולל ספרי בישול טבעוניים בכל רשת סופרמרקטים גדולה שמורת ספרי בישול ואפילו בדאר
    זה נחשב פה אוכל בריאות
    מצד שני יש לא מעט אנשים ממש בורים בנושא. טעויות של להכין לי פסטה עם חמאה בתור מנה טבעונית, או לתת לי מרק זנב שור מסונן בתור טבעוני קרו לי עם חברים ונפוצות פה"
    "את גאורגיה הייתי מדרג כ'בינוני'. יש להם צום כמו להרבה מדינות נוצריות-אורתודוקסיות שבו לא אוכלים כמעט את כל המוצרים מהחי (חוץ מדגים ודבש). קוראים לו samarkhvo ואם אתה שואל את המוכר אם מוצר או מנה כלשהם הם samarkhvo הם יגידו לך אם כן או לא וככה יהיה לך קל לדעת אם זה טבעוני או לא, וכמו כן כמעט בכל מסעדה יש מספר מנות טבעוניות (למשל תבשיל שעועית שנקרא לוביו, או תבשיל ירקות שנקרא אג'פסנדלי).
    מה שכן זה שאין הרבה גיוון… לכן רק בינוני ולא יותר מזה"

כתוב/כתבי תגובה